כל נדרי מנגן רפי מילר יצירה לצ'לו ותזמורת מאת המלחין מקס ברוך

שעורי מוסיקה בבית יקינטון .  מוגש על ידי רפי מילר צ'לאן ומתנדב בבית יקינטון
כל נדרי (מקס ברוך)   
 
כל נדרי מנגן רפי מילר יצירה לצ'לו ותזמורת מאת המלחין מקס ברוך

כל נדרי אופוס 47, היא יצירה לצ'לו ותזמורת מאת המלחין מקס ברוך.
ברוך סיים את כתיבת היצירה בליברפול לפני שפורסמה לראשונה בברלין בשנת 1881. מתכונת היצירה היא "אדג'ו על שתי נעימות עבריות לצ'לו ותזמורת עם נבל" והיא מורכבת מסד...
רות של וריאציות על שני נושאים עיקריים, שמקורם במוזיקה יהודית. הנושא הראשון, המעניק ליצירה את שמה, בא מתפילת כל נדרי, הפותחת את תפילות יום הכיפורים. בעיבוד של ברוך לנעימה, הצ'לו מחקה את קולו הרפסודי של החזן, המזמר את נוסח התפילה בבית הכנסת. הנושא השני הוא ציטוט מתוך החלק האמצעי של המוזיקה שכתב יצחק נתן ל"בָּכוּ בָּכוֹ להולך" (בתרגומו של שלמה מאנדלקרן, על היושבים בגלות על נהרות בבל), שיר של לורד ביירון מתוך הקובץ מנגינות עבריות (הכולל גם את הפואמה המפורסמת "ביופי תהלך" (She Walks in Beauty).
ברוך היה פרוטסטנטי והתוודע לראשונה לנעימת כל נדרי כשמורו פרדיננד הילר הביאו אל משפחת ליכטנשטיין, שראשה כיהן כחזן הראשי של ברלין. החזן אברהם יעקב ליכטנשטיין היה ידוע בקשריו הטובים עם מספר רב של מוזיקאים נוצרים ועודד את התעניינותו של ברוך במוזיקת עם יהודית. יש אומנם המבקרים את העדר הרגש היהודי ב"כל נדרי" הקונצרטנטי של ברוך, אך חשוב לזכור, שברוך לא התיימר מעולם לכתוב מוזיקה יהודית. כל רצונו היה למזג השראה יהודית ביצירותיו הוא.
מקס ברוך
מקס ברוך (6 בינואר 1838 - 20 באוקטובר 1920) היה מלחין, מנצח ומורה גרמני בן המאה ה-19, שסגנונו נוטה יותר לרומנטיקה הקלאסית בנוסח יוהנס ברהמס מאשר ל"מוזיקה החדשה" בנוסח פראנץ ליסט וריכרד וגנר.
ברוך נולד בקלן, במהלך הקריירה המוזיקלית שלו עבר בין ערים שונות בגרמניה: בשנים 1880-1883 יצא לאנגליה, שם ניצח על הפילהרמונית המלכותית של ליברפול. משנת 1890 עד 1910 לימד ברוך בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין..
מקס ברוך חיבר יצירות סימפוניות, מוזיקה קאמרית ויצירות ווקאליות. שתי יצירותיו המפורסמות ביותר הן הקונצ'רטו לכינור מס' 1 אופוס 26 בסול מינור וכן כל נדרי, יצירה לצ'לו ותזמורת, המבוססת על התפילה הידועה בשם זה, הנאמרת בבתי-הכנסת בליל יום הכיפורים.

מקס ברוך מת בפרידנאו, ליד ברלין, בשנת 1920